יומן מסע

עוצמות הגעגוע גדלות ככל שעוברות השעות. 

מטפטף טיפות של ציפיה לכלי מותאם במיוחד.

זה היה שבוע ארוך. 

ידענו שיהיה כזה.

ועדין ככל שקרב מועד הפגישה, הכוס דרוך יותר, הלב מתאדם בחומו.

אני חמה אליך, אדוני.

רעבה.

אני נרטבת לנוכח הציפיה, והמיינד שלי, שרעב אליך.

אני מדמיינת זכרונות של מגע עבר, ותקוות של מגע חדש. מטפטפת חרמנות של מהות מתוך נקבים שייכים.

גוף נטמע בגוף ונפש שרוצה למצוא שקט בך.

קח ממני כאב, אדוני.

כדי שלא תכאב גם אתה,

קח ממני אהבה אדוני,

כדי שהיא תמלא גם את מצבוריך שלך,

קח ממני נחמה, אדוני.

וחיים.

ורגש.

ואמת.

שלך.

♡