לפני 14 שנים. 10 בפברואר 2010 בשעה 9:26
יש לי כמה וכמה סיבות מוצדקות שלא לרצות בכך
בעצם אין שום סעיף בעמודת "הבעד"
אז למה נחמץ לי קצת הלב שגיליתי שאני לא?
ברור שאני לא
אני גם לא רוצה
כלומר אנחנו לא רוצים
ובכל זאת...
אולי זה כמסביבי הרבה כן?
וזה תמיד מרגש ומשמח ומרזה?
תחושה של יצירה ופריחה
כלומר אם מתעלמים מהעיפות והבחילות והכאבים
הזכרון לעולם ישאר לי כמתוק
וזה לא רק התהליך
זו התוצאה הסופית
שאין מדהים ממנה
אבל לא
לא עכשיו
באמת שאין צורך
קודם ננשום והרבה
ובכל זאת צביטה בלב