סרטן הגדי

עוד הצצה לחור המנעול. מגלגל את המבט פנימה. לראות איפה היא. לוודא שהיא לא שם קרוב לדלת. הנה היא. עדיין מבועתת שם בפינה. מוציא את הפנקס הקטן והעט פיילוט V5 כחול ורושם בו: 36.לצבוע רק את הקיר הצפוני בצבע בהיר. פותח מנעול אחד. מנעול שני ומנעול שלישי. מסיר עוד שני בריחים. פותח את דלת המרתף לרווחה. מבט אחד לאחורה על המדף. 37. צריך לתקן פה את הציר. לוחץ על PLAY.
סוגר את הדלת מאחור. הוא יורד במדרגות העץ החורקות. חמש מדרגות.
הנערה מתחילה שוב לבכות. מנסה להכנס עוד יותר לתוך פינת המרתף.
הראש שוב כואב. בתנועה פתאומית נותן מכה חדה לעצמי על המצח. כאילו מנסה לסדר מכונה מקולקלת. הראש עדיין כואב. מיישר את הצוואר למעלה. קליק. מחזיר את המבט אל הנערה הבוכיה.
"בבקשה....אל תהרוג אותי" ממשיכה לייבב הקטנה. מבועתת עד עמקי נשמתה.
"שששש....." הולך לקצה השני של החדר. מוציא את הפנקס. 38. לקנות מנעול חדש לארון. 39. לחבר לולאות ברזל לקיר המזרחי. 40. שתיים למעלה. שתיים למטה. תיקון. שלוש למטה. 41. עוד כמה לולאות בפינות שונות בתקרה. פותח את מנעול ארון המתכת שעל הקיר המזרחי.
"תשחרר אותי בבקשה....אני לא אגיד כלום....בבקשה...אל תעשה לי כלום". ממשיכה ליילל הקטנה. מקפלת עוד ועוד את רגליה העדינות אל תוך תוכה. מתכנסת לתנוחה העוברית. בקושי מעיזה להציץ.
עוד מכה חדה על המצח. הראש כואב. מוציא מהמדף איזולירבנד חבלה בצבע כסף. מתקרב במהירות לעבר הקטנה הכמעט מעולפת ומסובב את הסרט סביב ראשה מספר פעמים. מעיף סטירה עזה ללחייה הימני. הקטנה נופלת מרותקת ושותקת מאימה על רצפת האבן הקרה.
"אמרתי שקט".
42.לקנות סרט חבלה בצבע שחור. רוחב 2 אינצ'. 43. לקנות גם סרט חבלה שחור 3 אינצ'. חוזר לארון המתכת והשולחן הנפתח מהקיר שלצידו. מדליק פלורסנט מהבהב מעליו. 44.לקנות פלורסנט אורך 50. שניים. מבט אחד לאחור. עדיין כואב בראש. ניגש לקיר ונוגח בקיר בעוצמה רבה.
הקטנה מאחור משתוללת מאימה מבעד לסרט החבלה. עיניה פעורות כמבקשות למות. ורידיה נפוחים. לבנבנה וחיוורת.
לובש כפפות עבודה כבדות. אפורות עם פס צהוב. 45. לקנות עוד כמה זוגות מאלה. מוציא חבילה של גדר תיל מלופף. מתחיל למשוך מהמערום את חוט התיל עד לאורך של מטר. מוציא קטר מארגז כלים במדף נמוך וחותך את החוט. מחזיק את החוט ביד הימנית. ניגש לקטנה שזועקת את נפשה מתוך הסרט האטום. מתחילה לבעוט ברגליה. תופס בשיערה הזהוב ומרים אותה על רגליה. הקטנה מייללת באימה וכמעט אינה מסוגלת לעמוד. מושך את ידיה לאחורי גבה וקושר את מפרקיה בחוט התיל. הקטנה מתחילה לזעוק ולצווח את גרונה. דמעות חדשות מציפות את אלה שיבשו. 46. לקנות מגבונים לחים. מוליך אותה מדממת אל השולחן.
"עכשיו את רק מסתכלת".
מוציא מהארון את ציוד הרתכות ומניח על הפינה השמאלית של השולחן. לא מסיר את המבט מעיניה הסותתות. מוציא את השוטים ומסדר אותם על השולחן לפי אורך. מוציא את המחבטים. מאזין לצווחות השקטות שנבלעות בתוך סרט החבלה.מוציא שוקר חשמלי. ערכת חשמל. מלחציים. גלגלי כאב. תניני מתכת. מצבטים. אזיקים. חבלים. נרות. את החומר הכבד הוא משאיר בפנים. בינתיים.
"תחזרי לפינה".
הקטנה עטה לה אל פינת המרתף המוכרת לה. ממשיכה לדמם ממפרקיה. ממשיכה לייצר דמעות חדשות על הקודמות שיבשו.
47. לא לקנות מגבונים לחים. הראש עדיין כואב. עוד מכה חדה על המצח. מתקפל . מתמתח. מציץ בשעון. עוד מעט הוא מגיע.
עומד מולה ובוהה.
דפיקה חלושה בדלת.
צעדים כבדים על רצפת העץ.
ניגש לפתוח את דלת המרתף.
הקטנה מותשת מאימה. חסרת הבעה. חלושה. משלימה. כנועה.
אדם חדש ניצב בפתח. מבט מקפיא דם ועיניים מתות מברכות את בואו.
חיוך ערפילי לכיוונה של הקטנה.
"היא מוכנה?"
"כן".
"בוא נתחיל".


פורסם במקור ב-27/7