סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיבור אמיתי

לפני 11 חודשים. 20 בדצמבר 2023 בשעה 16:39

יום שישי בבוקר, ארוחת בוקר ברוטשילד

שמש נהדרת, יפות ויפים התחלה נפלאה של סוף השבוע...

כשנכנסנו, נתתי לה קופסה קטנה,

ביקשתי ממנה שתלך לשירותים ותכניס אותו לכוס המתוק שלה...

היא הלכה, וחזרה כשהיא מאשרת שביצעה את ההוראה.

 

הפעלתי אותו עם השלט והיא הופתעה,

לא הכירה את היכולת הזו...

מיד הופיע המבט המתוק הזה שלה כשהיא מופתעת...

אני מכור אליו והיא יודעת זאת מצויין

ומנצלת את העובדה הזו בכל הזדמנות...

אחרי ההפתעה הגיעה הגירוי,

וגם זה מבט שאני מתקשה לעמוד בפניו...

ראיתי שהיא מתמכרת לתחושה הנפלאה ועצרתי את הפעולה.

 

משוחחים על דא ועל הא כשהמתח שלה ניכר באוויר

מדי פעם אני מפעיל למספר שניות ועוצר.

ודווקא כשהמלצרית הגיעה כדי לקבל את ההזמנה,

הגברתי את העוצמה במקום לעצור...

 

התחלתי להזמין כשאני מפרט ומאריך,

שואל על המנה הזו, ומבקש הסבר על השנייה,

וכשראיתי שהיא כבר במצב קשה מנשוא

שאלתי אותה ומה את רוצה ?

ארוחתבוקררגילה פלטה במהירות,

אוקי, אמרתי ומיד הנדתי בראשי מימין לשמאל והיא הבינה

אסור לה לגמור...

 

ברגע שהמלצרית הסתובבה והלכה הפסקתי את הפעולה.

שאלתי אותה אם הכל בסדר,

היא ענתה לי כמעט...ושאלה אם אני יכול עכשיו להפעיל שוב ?

עניתי לה שעכשיו אנחנו בבית קפה במקום ציבורי

ולא מתאים ברגע זה ליד כולם להגיע לאורגזמה...

 

כשהביאו את הקפה הפעלתי אותו בעוצמה חלשה

ועם כל לגימה הגברתי מעט...

וכשהגיעה המלצרית עם ארוחת הבוקר, היא כבר היתה על סף הגמירה

ניכר היה שהיא מחזיקה את עצמה בכוח

ומדי פעם ברחה לה אנחה נהדרת.

ספק יושבת ספק משתרעת על הכסא

כשידיה אוחזות בכוח את המושב,

הרגליים ברעידות שנראות רק על ידי מי שיודע...

ואני מבקש מהמלצרית הסבר על כל סוג ממרח וסלט

על דרך ההכנה והרכיבים...

אחרי שהמלצרית הלכה הפסקתי את המכשיר...

ואמרתי לאהובתי שהגיע הזמן לאכול קצת.

 

אכלנו רגועים כשמדי פעם אני מפעיל את המכשיר

רק לשניות כדי להזכיר לה שאנחנו כאן ועכשיו...

לאחר סיום הארוחה הפעלתי את המכשיר

על העוצמה הגבוהה ביותר ואמרתי לה מפורשות

שתהיה מוכנה לגמור על פי הוראתי.

כשהגיע החשבון, ביקשתי הסברים מהמלצרית

ואמרתי לאהובתי – עכשיו...

באותו רגע זה קרה

ראיתי את עיניה ואת פניה

מקבלים את מבט הגמירה המדהים שלה,

היא חנקה את הזעקות שבדרך כלל יוצאות ממנה

אבל אנחה אחת בודדה חמקה ויצאה לה...

אני כמעט גמרתי מאותה אנחה נהדרת

המלצרית הביטה בה וחייכה לעצמה

 

וכך הסתיימה לה עוד ארוחת בוקר בשדרות רוטשילד.

 

מוקדש ל...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י