גם כי לפני רגע היה אחד הלילות המבולגנים בלוח השנה היהודי, וגם כי מזמן לא כתבתי...
וגם כי היום סיפרתי לחברה לא וירטואלית שאני גולשת בכלוב (מסתבר שהיא פה הרבה לפני. תודה ששאלתם)
אז בעלי משתדל להיות סופרמן. יש ימים שזה גורם לי להרגיש טוב, יש ימים שהוא פחות מצליח להיות סופרמן ואז אני על הקרשים.
אני אכולת ייסורי מצפון שאני לא מארגנת עוד מאנצ'... אבל מצד שני אני אפילו לא מצליחה להתארגן לבד על יציאה לגן משחקים.
באופן טבעי התשוקה העיקרית שלי כרגע היא בעיקר לכרית שלי. וכמובן שיש מישהו שדואג לשמר את התשוקה הזאת ודואג שהכרית לא תימאס עלי. מזל שאני משוגעת עליו!
במסגרת היותי הפוכה מרוב העולם, לכבוד החום שהגיע אני עם כאב גרון מטורף. החום קשה לי הרבה יותר מהקור. מחכה שיחשיך כדי לצאת. אני חושבת שבגלגול הקודם הייתי חצי ערפד.
הפיוט האהוב עלי בהגדה זה "ויהי בחצי הלילה" והסימן האהוב עלי זה "נרצה". מי שנרדם לא יודע מה הוא מפסיד...
המשך חג מבולגן ושמח לכולם!
