שירה
עלים מתפזרים ברחובות חיינו ההזויים / יבשים וקמלים / והקיץ לוהט כל כך / לפרקים יימסו התהיות, הספקות / זמן כזה, של השלמה קלילה / ברוח ערב קייצית נעימה...
אתה ואני / גוף מול גוף / מבט בתוך מבט / ללא נגיעה / שפתיים רוטטות / לא נוגעות / ליבי הפועם בטירוף / מול ליבך המוטרף / והמוסיקה מתנגנת / בחושניות בתוך מוחנו...
בוז לחולשות / בוז לחלשים / בוז לרפיסויות כמו שירה, מוזיקה, אהבה, תאווה חד מינית / לך תרקוד כמו בחורה / ודחף השמדה / למה שלא איתנו / אין פה חלוקת משאבים...
שימרי עדיך את ואל תסיריהו, / יופיו עוטף את קסם נפשך, / עצום יופיך, נהדר, / אחוזה כך בקולרך, / עד עתה רק שיערתי, לא ידעתי...
בריפרוף רגעי הטלת עלי / כישוף זמני / קסמי החיים והאור שמציף / סינוורו את עיניי / עד כי לא יכולתי לראות / שאתה רב החובל והמלח / של ספינתך היחידה / מפליגה בודדה...
בחצות הליל ריחפתי על העיר בדממה, / סבתי כה וכה עד כי ירדתי אל ביתך. / בחצות ליל ראיתיך ואת לא ראיתיני, / לפיד שחור בוער לו בנפשך. / ישבתי לי בקצה הגג, באופל, / צד כל ניע קל, כל צל עלי פניך...
הצלילות הממוקדת / מביט אל תוך עיניי / ים, נהרות וסופה / גועשים בי / כמעט יודע אותי / במבט אחד ודי / מבט צלול, עמוק אל תוך עיניי / הילד הניצחי / שמצא אולי את הנוסחה לאושר / אל סוד הגן הנעלם...
תמונה ראשונה - אביב: / חיוך ומבע חם / בעיניים. / בציפייה לקראת / דרוכה ומתוחה / ממתינה לרגע מיוחל...
רק ללטף היא ביקשה, / רק ללטף. / לגעת בי פעם ברכות בפנים. / ללטף את שורשי השיער הזהובים. / להעביר כף-יד רכה על הזיפים. / לרדת במורד הצוואר, / להתעכב על קמט מוכר. / האפשר?...
צעדים אחרונים, / פסיעות אחרונות. / רגליים עייפות / מוליכות גוף דואב. / עומד במרומי ההר, / נושם אויר חם...
עטופים במעילים ובניצוצות מבליחים / ספק כבויים ספק דולקים / בעיניים סקרניות / ראינו זה את זו בחורף הזוי וסוער / החורף תמיד בישר את שיא האהבה...
מעבר לשדמות פגרי האלונים, / מעבר לבורות וחתחתים רבים, / בארץ הרים וחרבות, כור מחצבתי / וממשלתי מלפנים...
כשנגעתי בך נגעתי קודם בעצמי. / נכנסתי פנימה לראות אם יש בכלל מקום. / בדקתי תחושות - האם הן נעימות או מלחיצות. / עשיתי סריקה כללית ללב והחלטתי על סמך / נסיון העבר שדבר לשם לא נכנס...
שדות ירוקים / וצחוק ילדים / בריזה של ים / שמים תכולים / בית קטן / בכפר די נסתר / ציוץ ציפורים / האויר עוד קצת קר / ואתה לידי...
חצית לי את הנשמה / לאורך, לרוחב ובאלכסון / ולא הבנת הרבה / תהית / טעית בהמון. / שיסית בי את שיני השינאה / בעת שהתקרבתי / לאהוב אותך...
מסתתרת מאחורי כל אותם פחדים / פוחדת שתגע שם / זה כל כך חשוף, כל כך כואב ועדין / התבין? / רוצה שתשלח יד עוטפת גדולה / ותכרוך אותה סביב הנשמה / זה יכאב, אולי עד כדי אובדן הנשימה / ברגע אחד אהפוך להזייה...
ידי גולשת רוטטת יוצרת / על פני חמוקי רוך בוסרך. / נושם את הבל נשימתך הקודחת. / שיפעת שערך נכרכת בידי / ואנחת כאב מהולה ברסיסי עונג / נפלטת מבין שפתייך החשוקות...
ואחרי הכל / נרדמת, / גופך, היה דרוך רק לפני רגע, עד שנכנע ברכות, / רפוי מונח על הסדינים, / נרות דולקים סביבך, / להבותיהם הקטנות מרקידות את צילי שעל הקיר...
תוהה אני לדעת היאך תחת ידיי ינוע גופך, / כיצד נפשך שעל גדותיה תעבור / תשמיע את ייפחתך. / באיזו הדרך תרצי את אדונך כי ארכה הדרך...
מאהבתי אותך אצווה, על בירכייך! / מאהבתי אותך אקשור רצועה שחורה משחור לעיניך שכה אהבתי. / דומי שפחה! בל תהיני לזוז. על כל ניע נזיפה, סטירה בת אהבה...
אני רוצה שתהי לי כחפיסת שוקולד ענקית שזה עתה הוצאה מהפריזר / קשה עד שכמעט נסדקות שיני ואז נשברת לי בקול פיצוח / בסיפוק חייתי רעבתני...
לחישה