סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 4 שנים. 24 בינואר 2020 בשעה 13:50

כשהציפיה ארוכה כל כך,

והמטרה קרבה כל כך,

ואז מתפספסת,

 חומקת לך בין הידיים והגורל עצמו מתעקש להרע לך.

זה קשה להתרומם מזה.

 

צריכה כאב.

כזה כמו שאני צריכה.

ממוקד.

מאמץ.

 

זה לא אסקפיזם.

זו צורת התמודדות.

זו הדחיפה שאני צריכה אותה כדי להרים את הראש למעלה.

כדי לחזור ולחשוב חיובי.

 

 

זו הייתה מכה חזקה מדי.

וקשה לי.

 

איה74 - דברים תמיד מסתדרים, פשוט לא תמיד בדרך שתיכננו.
מבטיחה.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י