שירה

כל האתמולים כבו / בבת אחת / הינף שרביט / רגע / תנועה / או מבט / זיכרונות מעומעמים / ערפל נושב בפנים / חיים שזורים באשליות / חלומות שמתגשמים...

לגעת בך מעבר למסך, / ללטף את האותיות, / לחבק משפטים / להקשיב לך...

ים של צבעים, ריחות, טעמים, / מגע, רגש, תאווה / מעורבים מתערבבים, / מכלול של הכול, / תשוקות ורצון לספוג, / לגעת,להרגיש, להשתוקק...

נקישה קלה. / תכנס. / תתפשט. / משימות לביצוע ידועות מראש. / מציירת סימנים על גבך העירום. / מסמנת את מה ששלי. / הגשם מכה בחלון...

עבד אתה, אדון, / עבד לתשוקות שבך. / עבד אתה, אדון, / ליצרים השולטים בך. / עבד אתה, אדון, / לתשוקות שכובלות אותך...

היא / מאירה את החדר / בצחוק פעמונים / נמרצת, תוססת / אש-החיים / בעורקיה זורמת, בוערת / חיוך שמאיר כל חדר...

תני לי סיבה לחבק לך את הנשמה / למחות דמעותייך / לא אבקש עוד / רק לראות את עינייך. / אם היה לי מפתח אל האושר / בתנועה אחת, בחיבוק אחד / אל לבך...

עמוד דום, / דום לרגע / מהיום תפסיקי לעשן סיגריות / ממחר לא תראי אותו יותר. / גופו מוצף בסם הכוונות הטובות / כל כך קל לתקן אחרים ברגע / במיוחד כשאתה מקולקל...

עוד בטרם תיוולד הכניעה, / נולד הניצוץ. / אותה תשוקה עמוקה להשפיל מבט למולו / להפנים דבריו / לרצות. / צורך או בחירה, מנקרת השאלה / והצייתנות בשלבי התהוות / עולה געגוע רחוק - מתוק / הניצוץ שנדלק בימים אחרים / שוב עולה מחדש / אל מול עיניו....

אותי היא ניווטה, הדריכה, הסבירה לאט / הראתה לי את כל העולם דרך נקודת המבט / אם לא היא, מה הייתי אני / רק גברבר שלא מוצא כאן כלל את עצמי / ויש הבדל גדול בין גברבר לשולט / ההבדל בין השקר, הכזב והאמת...

בועה זוחלת לעברי בשדה הירוק / החלון המחולק לארבע משתקף בה / מחליק את עין המתבונן / אל תוך עולם עגול / מריח מנקיון...

אני לא חזק כמוהו / לא גבוה כמוהו / אולי לעולם לא אהיה / פה קינתי / ואולי / לא אהיה עולמכם / מרגיש כה גדול הוא משלי / מאשר אי פעם יוכל להיות / ואיני רוצה בך כמוהו / בשלמות / אם היית שואלת אותי הייתי מצביע עליו כמצילך / לא אני...

קנאתי בשמן שיצקת על בשרך, / קנאתי בשמש שצלפה בעורך, / קנאתי בגלים שנשברו על גופך, / קנאתי בחול שעטף כל-כולך...

החלומות שחלמתי פעם, / היו פשוטים. / על בית עם גדרות לבנים, / על אישה וילדים. / השנים עברו, חלפו / והעניינים משתנים, מסתבכים. / כבר לא רואה את עצמי, / באותם מצבים...

אנשים כמו זוהרים מהלכים בין הטיפות / אושר נפלא זורם משל היה מים בנהרות. / דמות משחקת את עצמה ואחרת מריעה / ורק הזיכרון של מה שאין, ומה שאולי היה...

שורה מצלצלת מבריק / נחבר לה המשך / זאת תהא אלומתנו הייחודית בעולם / האמת העירומה - חסר בה יופי / לא ימצא לה מחסה...

יעוד הוא שם גדול לתחושה קטנה / בעודי עובר בשערי הגן / ומחכה לו שיגיע / השפיות לעת ערב ירדה ממני / בעודי מחכה מהלך ומסובב / אך לא סר לביתו...

זה התחיל בהודעה קצרה, / על דבר שכתבתי, / ודבר שאמרה... / על מה שמסתתר, מאחורי התמונה. / על אני / על עצמי, / היא ביקשה - תספר, / על מה שמדליק / וגם משהו אחר...

המוות הזה / הרעב הנאנק בפנים / הימים, השעות הרגעים החסרים / רעיונות וזכרונות מחוררים / ההתמכרות לכאב הנשמה / לשינה / לחיטוט...

תני לי כח שיסחוף אותי בעומק הערפל, / תני לי כח כך שאוכל להפסיק ליילל, / אנרגיה עצומה משרה לי את באויר, / עלולה להעלם לה באופן מאד מהיר...

לשון ורודה יוצאת בתאווה - מתוך מסגרת תחומה באודם אדום, / מגששת דרכה בחושך מוחלט - כשברקע אורות עמומים כחלום...

רגע לפני / הרגע שאחרי / הנשימה כואבת / עקצוצי הכאב / שיבוא מחר / מרככים את הדמעות / של מחרתיים. / רגע לפני / אני נושמת כל שניה / לעומק / עד הסוף / כדי לזכור את רסיסי הטעם / ברגע שאחרי...

כמו תמיד סדרה של תמונות קטועות, / שלך, מחייכת באחת המסיבות. / שלך, מתרגשת עד דמעות. / שלך, נאהבת עד כלות. / של מגע, של הריח, / של העור, הבשר, / שהיה כל-כך מוכר...

איפשהו באמצע הדרך - אולי נעצור ונביט אחורה, / איפשהו באמצע הדרך - אולי נתגעגע. / איפשהו באמצע הדרך - אולי נגלה שהכל בעצם טעות, / איפשהו באמצע הדרך - אולי יסתבר שהכל פרוץ...

בתחילת הלילה הידיעה מרגישה שלמה / ובסופו, עם שחר, עוד חסר מֱרַגֵש / לפני שהמובן מאליו ינעץ בו את שיניו. / זאת שהושגה סר חינה - נחמדה, כוחה דהוי, אך עניינה בעניני ניצוצה ניצוצי / ואחרת - רמ"ח סימני שאלה, חותכת ומבצעת ריאקציה רדיקלית באנשים...

פתחי לי את רגלי נפשך / פתחי לי ואבוא בך / בך אכנס / ואהפוך אותך צד פנים הוא בחוץ / ותבלעני / ונתערבב לגוש חסר צורה / וחם יהיה לנו / חום הבריאה...

ידי הלופתת עד כדי כאב / אותך תופסת במקום הדואב / ואת לא מתנגדת / נהנית, נאנחת / "חיכיתי לך המון זמן" את אומרת / ואני לא יודע / אם אני מאהב או פושע...

רוצה הוא אותה עד כלות נשימה,/ רגשות ארוכים ועמוקים מחסירים בליבו פעימה. / יודע הוא כי לה ורק לה רוצה הוא להתמסר, / לתת את ליבו, נפשו וגופו בשבילה ומהר. / ההגיון הבריא מהווה מכשול כבד עבורו, / פחד מהבאות תוקע אותו במקומו...

והיית לי / והיינו עירומים / מוקפים לובן חם / הכול היה לובן חם / חוץ משנינו / חום טהור / מהות הטוב / וסוף סוף היית לי / והתמזגנו בנו / ושנים לא נחלם כדבר הזה...

במדבר הזה / לא היית את זו שהשקתה אותי / יופייך לא נתגלה עוד וכבר אעריצו בדבקות / חוכמת האישה לך / מקיפה ומשקיטה את העולם בעריסתו / בואי וארווה את צמאוני עול הימים / בואי וננגוס במוחותינו בשצף של נהר הקסם החם שהוא הטוב המוחלט בישותנו / ונכאיב אחד לשניה / כאב שיתערבב באהבתנו...