צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2010 בשעה 20:01

יש משהו משפיל יותר בידיעה מאשר בחוסר הידיעה.
אני אוכיח לך.
מחר את לוקחת את הרכבת של 19:29 מחדרה ויורדת באשדוד.
את לובשת שמלה לבנה.ללא שום תכשיטים. והדבר הכי חשוב. אני רוצה שתבואי עם שתי קוקיות.
את לוקחת מונית ונוסעת לרחוב ההגנה 37.
את מסמסת לי במונית שאת בדרך.
את מסמסת 'פה' כשאת למטה.
את עולה לקומה שלישית. אין מעלית.
הדלת שלי היא הדלת היחידה ללא שלט.
צעיף משי סגול יחכה לך על ידית הדלת.
את דופקת פעמיים.ממתינה.
את מוציאה את התשלום להזכירך 350 ש"ח ומחזיקה את השטרות במדויק בפה.
פה החלק שה'את' נגמר וה'אני' מתחיל.
אני אכניס אותך לדירה ואוריד אותך לבירכיים.אכניס את הכסף לכיס.
אני אכניס את הזין שלי לפה שלך.
אני רוצה שתכירי את הזין שלי לפני שאת מכירה אותי.
אני רוצה שתלקקי אותו לפני שאת מביטה בי.
אני רוצה שתמצצי אותו לפני שאת אפילו אומרת לי 'שלום'.
אני רוצה שתבלעי לי את השפיך לפני שטעמת את שפתיי.
אני אחזיק את שתי הקוקיות שלך ואזיין לך את הפה עד שאגמור בתוכך.
אבל אני לא אגמור בתוך הגרון שלך.אני אגמור על הפנים שלך.
אני אוציא אותך מהדירה.
את מורידה את הצעיף ומחזירה לידית הדלת.
את בשום פנים לא מנגבת את הפנים שלך.
יש כסף מתחת למחצלת.
את יורדת למטה לקיוסק ממול וקונה לי מלרבורו אדום.
כשאת בקופה את מסתכלת לאיציק ומחייכת.
את חוזרת לפה ומחזירה את הצעיף לעינייך.
אני אכניס אותך שוב פנימה ואוריד אותך על הבירכיים.
אני שוב אזיין לך את הפרצוף בעזרת שתי הקוקיות והפעם אגמור לך בפנים.
אני אגרור אותך בשערות לאסלה. אטמין את ראשך בתוכה ואסגור את המכסה עלייך.
אני אזיין אותך בתחת מאחורייך ואוריד מעלייך את המים.
אחרי זה אני אלך לחרבן ואת על הבירכיים תמצצי לי תוך כדי.
אחרי זה אני ניגש למחשב כדי לראות הרצאה מוקלטת של הלימודים. הרצאה של 3 שעות.
את מתמקמת מתחתיי ומחזיקה לי את הזין בפה.
אני אזהיר אותך.לא להשתמש בלשון.לא בשפתיים. רק להחזיק אותו בפה. למשך כל ההרצאה.
ליד הדלת שאני שוב אזיין לך את הפרצוף רק חזק יותר ואלים יותר.אגמור שוב על פנייך.
אני אוציא את המצלמה שלי ומצלם את פנייך.
אני אוציא אותך מהדלת.את הצעיף השאירי על ידית הדלת.
כשאת מגיעה הביתה את מצלמת את עצמך ושולחת לי למייל.
אני רוצה לוודא שלא ניגבת את הפנים במהלך כל הנסיעה הביתה.
בדרך הביתה אני רוצה שתחשבי על הידיעה.
על הידיעה שנסעת יותר מ-100 ק"מ דרומה כדי שישפילו אותך ואפילו שילמת לי על זה.
ועוד דבר קטן.
אני רוצה שתגידי לי אם הידיעה לגבי מה שיקרה לך מחר יותר משפילה מחוסר הידיעה.
לילה טוב.

שולץ s - לילה טוב.
לפני 14 שנים
Needles And Pins​(לא בעסק) - וואו.
לפני 14 שנים
לילימיי​(שולטת) -
ואיציק...
חושב שהעולם יפה (:

(וואו לגמרי!)

לפני 14 שנים
nerissa​(אחרת) -
שאני אבין. אתה מעשן מלבורו אדום? זו לא סיגריה נורא חזקה??




(מזל שהתחלתי לקרוא מהפוסט הקודם.. יופי של פור פליי הוא היה..)
לפני 14 שנים
חניבעל - אז זהו. שאני לא מעשן.
אבל זה נשמע יותר טוב מאשר תקני לאשתי מונטנה לייט :)
לפני 14 שנים
nerissa​(אחרת) -
דווקא נשמע הרבה יותר ביזארי! :)))
לפני 14 שנים
חניבעל - חח ידעתי שעשיתי טעות.

מהיום את העורכת הלשונית שלי.

גם של הסיפורים :)
לפני 14 שנים
nerissa​(אחרת) -

הבהרה - התגובה למעלה הופנתה ללילימיי :)
לפני 14 שנים
gala - משפיל בטירוף.
במיוחד הקוקיות: )
לפני 14 שנים
מישלי - הפוסט הזה היה לי מאד קשה לקריאה... לא במקרה, לא הגבתי.
גם עכשיו קצת קשה להגיב, ובכל זאת אני רוצה.

יש פה כל כך הרבה "אני" ו"את", דיסוננס בין קירבה וריחוק.
ניכור עצום, אבל כנראה שמגיע מתוך עומק (אולי...).
אני משערת שיש איזו מחשבה מעמיקה על הצורך שלה (המודע או הבלתי מודע) להיות שם, לחוות את זה, כך.

ובכל זאת, מכווץ לי את הבטן.

והכתיבה שלך ~ מ ש ו ב ח ת ~ כתמיד.

}{
לפני 14 שנים
nerissa​(אחרת) -
ועבורי דווקא סגנון הכתיבה הזה הוא הצליח לחבר אותי לכתוב.

אני ממש לא מתחברת להשפלות. לא הקינק שלי.
אבל כאן, אם היתה לי איזו יכולת להתחבר לכתוב זה בדיוק בגלל הריחוק הזה.. עם ההבטחה השזורה בו.

המינימליות בה ירום הודו הכותב הזכיר את ההמשכיות אחרי ההשפלה הזו (ע.ע. "לפני שתכירי..", "לפני שתטעמי את שפתיי.." וכו'), דווקא חידדה את העובדה שהאינטימיות האמיתית מעבר לפינה.
שמתוך ההשפלה הזו צומח משהו שונה.

החוט הדקיק הזה שהיה שזור בתוך כל הניקור וההשפלה - זה מה שמרטיב. אותי לפחות :)))
לא התיאורים הפלסטיים . אלה דווקא היוו רקע למה שלא נכתב.
לפני 14 שנים
מישלי - נריסה, הסברת אותי מצוין !
אחרי שתחליטי לגבי המשרה ההיא... (עם ההוא),
ולגבי זו שהוצעה לך כאן למעלה... (או שהן אותה אחת ?),
אז את מוזמנת לשקול להיות המסבירה שלי ( :
לפני 14 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - רק שתדע לך...
שעכשיו כשאני עושה קוקיות לבת שלי
אני חושבת על הפוסט הזה
איום ונורא :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י