יומן מסע

- את יודעת חשופית, סיפרתי לחבר שלי עליך.

- מה סיפרת, חומד?

- זה היה כשהייתי חולה. הוא צחק עלי שאני מלא חולה אז אמרתי לו שהפעם אני יודע ממה זה. שזה מזה שהסתובבתי עירום בדירה. הוא היה קצת בשוק 

-"למה הסתובבת עירום בדירה?!" אז עניתי לו שהייתה אצלי מישהי,

-"אה וגם היא הייתה עירומה?",

-"לא היא דווקא הייתה לבושה לחלוטין"

-"מה..?! בעצם עזוב, אל תספר לי"

~~~~~~~~

אני קושרת לו את הידיים. 

החבל האדום נכרח סיבוב סיבוב, מחבר את אמותיו יחדיו. 

זה יפה לו אדום.

אני מבינה שחבל 5 מטר שלי קצר מדי. אני צריכה לרכוש 10. 

"של מי אתה?"

"שלך"

"למה?"

"כי זה עושה לשנינו טוב".

אני עונדת לו את הקולר האדום.

זה קולר לסשנים.

לא אחד כזה שהוא יכול לענוד ביומיום. 

זה מחייך אותי.

וואלה, להפתעתי זה מחייך גם אותו. 

אין הרבה כאב היום הבטחתי.

ובכל זאת אני קצת לא מתאפקת.

זין.

בייצים.

תחת.

בקטנה.

אדגינג.

אני אוהבת לעשות לו אדגינג. 

הגוף שלו מתפלת כולו ובין אנחה אחת לשניה הוא מתעופף ממחסור הדם לראש ומהחניקה שלי.

כשהוא עף אפשר לחוש פיסית את גופו משתחרר מהכבדות השורה עליו. 

זה עושה לי רטוב לחנוק אותו כך.

לספור לו בלב.

ואז לחזור ולעשות לו אדג'ינג עוד קצת.

זה עושה לי רוגע.

כשהיא מגיע לבקר יש שם אוירה של כיף. של חברות.

היא משחקת בו קצת, שומרת עליו.

אני רואה אותו מתאמץ מאוד. מכירה את יכולותיו, אנחותיו, תזוזות גופו.

אני גאה בו.

הוא מתנהג ממש יפה ועושה לי המון כבוד.

צעצוע מרשים.

היא מדהימה.

עדינה.

מצחיקה.

רגישה.

ואני קצת מתבאסת כשהיא צריכה ללכת.

חומד,

תודה רבה .

משהו אינטימי ומחבר מאוד קרה בינינו אתמול.

בין הבדסמ שהיה, לשיחה שהתפתחה, ולחיבור שהתעצם לו.

עכשיו הפסקה קצרצרונת.

כורח המציאות.

תאסוף כוחות.

ותתגעגע.

:)

תודה