שירה

ושוב / אל רצונות מוכרים / הכמיהה אל הבלתי ידוע / נגיעה בלב, קטנה / איוושה בלתי פוסקת / אולי זה געגוע / רטט שיעבור / אולי... / אסור, מותר...

לכשאורידך מן הצלב / אלחלח שפתותייך / אחר כך נשכב / שערך יענג ירכי / את ראשך אגביה ברוך / ורגעים באוויר דום / בזו היד שליטפה בך / היד שעמרה בך...

כבולה באזיקי הנשמה / אין צעצועים, אביזרים וקשירות / רק סשן של רגשות / לא אזיקים ולא שוט / כאן הכל גן עדן וגיהינום / של מחשבות ומילים, רגשות ותכנים / אל תוך מוחי נמזגות מילותיך / שדון מקפץ בך / ילד שלא מתבגר לעולם...

ובמכוות כאב עטפתי את גופך, / אולרי השחור שמילין רבים טייל / עימי, / גמע מרחק שנות אור על בשרך, / מותיר ברכות שדייך שבילי חלב / אדומים...

בורכתי וקוללתי באחת. / פיית המשאלות של תינוקות שנולדים / כנראה כעסה והעניקה לי מנה נדיבה / מכל תכונה שנותנים.../ בורכתי ביופי, בשכל וברוך / קוללתי ברוע, בכעס ובקרירות / לרגע צוחקת מחייכת ונעימה / ובשני רושפת, כועסת ומקפיאה...

טוב, אז הסיפור של היום הוא על איש אחד / שעבר פעם לפני הרבה הרבה שנים / בממלכה מוזרה שקראו לה הכלוב / הוא חיפש אהובה / הוא חיפש אהובה אחת / ולא סטוצים מזדמנים / אבל אף בחורה לא התיחסה אליו...

נכון שביקשת את הים לעובדו, / לפני רקיע לכרוע, / באמונה לחבוק את גבירת האדמה. / זאת את יכולה לעשות / בכל רגע, / כאן טמונה החוכמה. / אבל בחרת באדם / כי הוא אוהב, הוא שונא, / כי הוא רע, כי הוא טוב, / וכאן טמון הרגש...

מתוך המצולות ומתוך השתיקה / רגע של נצח כרגע ההווייה / ובראות האדם את הבזקי האור, / הבזקי הדם / ובראות החיים / החולפים לתומם / והצרחה המשתוללת מבפנים / שאגה שכולם מכירים...

דואגת, ועדיין ללא מילה, / רוצה שידע, אבל היא לא תאמר, / מה יחשוב? אולי יעזוב? / מסתתרת מאחורי משפטים נבובים, / אומרת דברים שמשתמעים לשתי פנים, / לא נפגשים, אבל כואבת, אוהבת, שותקת...

מסך של חום / מול מסך קור המתכת הנוגע / בבשרי / בעת שידייך עוטפות אותי / קצב טפטוף הנרות מעיד / על גישתך / ושוב אותו מגע...

חשבתי על המקום הזה / האתר הזה / הכלוב הזה / שהוא יותר מן כלוב כזה של מחשבות / שהוא לא נועד בשבילי / להתממש...

צחקת עם הבכי שבלב, / פלרטטת עם הכאב. / העצב שוכן בתוכך, / חופר מנהרות, / אבל לא רוצה לצאת...

כתר שהוסר / בדממה הזויה / איזון שהופר / בשתיקה אבודה / אל עולם שנמוג / וצללים חבויים / יער של סודות / יער של שתיקות / עולם שלם לחיות, להתחבט בענפי השאלות / להבין / לנסות / סיכוי אחד לאלף / או למיליון...

עצים חולפים במהירות / מנהרות חשוכות וצלעות הרים / הדרך מתפתלת והיא בתאי / בין שריקה טלטול ושקשוק / היד נשלחת וחופנת / בד מתחכך ויד לופתת / מבט מצטעף ושפה ננשכת / עד לכניסה לתחנה...

חולמת לרגע / נוגעת בשמיים / ואז חוזרת לנחות / לוגמת את כל קשת הצבעים אל תוכי / לרגעים / ואז משתתקת / הכל נמוג סביבי...

טרם פגישה. / אדון גדול - שפחה קטנה / אדון גבוה - שפחה נמוכה / הנפש מפרפרת / הגוף רועד / האלך קדימה עוד קצת? / האם אוכל לסגת?...

בין הצללים של ההווייה / שועטת שוב / בין ידע למנוסה / בין תשובה להבנה / בין הכרה להתרה / לרגע אחד נקשרו כל הכתרים כולם / נסיכה בודדת על גג העולם / קורנת מאושר / או / הזויה משימחה אפלה / שועטת, דוהרת לבדה...

כאשר נגעתי בך, רעדת. / הגבת בקשב למגע, / הבטת בעומק הלחש...

הוא עם האחרת, ואת מלאה בכעס, / שמאכל אותך מבפנים, / אבל כשיבוא, / את תחייכי, תעמידי פנים, / שיחבק, הכאב יעבור / אבל האם אותן שעות אושר איתו / שוות הכול?...

חוששת מהרגע, נכספת לרגע, / כה משתוקקת, כה פוחדת, / והכול כה מבולבל, כה לא ברור, / כל כך צלול, כל כך עכור. / את זו את, את לא את, / חיים כפולים, שפוחדת לערבב...

בגובה העיניים את רואה את מרצפות השיש. / בגובה העיניים אני רואה את גבולותייך...

שמעתי סופה מתקרבת, / שמעתי את צליל קולך, / נגעתי בחום הר געש מתפרץ, / ונגעתי גם בשערך הגולש...

ידייך ורגלייך כפותות בסוגרי ברזל. / צמודות אל צלב העץ שמאחור. / בפה מחסום, כדור אדום לפות / בשפתייך החוטאות...

רוח צח, קריר, עובר בין עצי השדרה, / קול דק לוחשים העצים, גומרים תפילת / פרידה לקיץ הגווע...

שנה טובה, קסומה ויפה / שנה מענגת אחרי כל הצלפה...

בשנות עבדותך הרבות / אצלי, / לא היית לרגע אחרת. / תמיד היית כולך איתי, / תמיד על המשמרת...

כאשר אני כבר / לא יכול יותר, / אני רואה כי זה לא עובר...

עם כל פגישה יש רצון להגיע למקום. / להיות שם כבר. / בכל מבט, בכל משפט יש שאיפה / נסתרת או גלויה...

גופך מונח לפני על / ברכיים, / ונפשך מרחפת לה, / בהתעלות של תשוקה, / אי שם בשמים. / ואת, מטלטלת, נקרעת / בין אלו השניים...

ביקשת שאהיה מורה הדרך, / בדרך היחידה שנותרה לגבייך. / שאוביל אותך בדרך חדשה, / כה זרה לחייך...