היא ישבה על כיסא מול המחשב, בלונד חלק וארוך גולש על כתפיה ומרוכזת במטלה האיבחונית.
לפתע היא שואלת, "תגיד, אני יכולה לשאול אם יש לך ילדים?"
ישוב מאחוריה בכסא מנהלים נוח, אני מרים את עיני בהפתעה מטופס התצפית שאני ממלא, ועונה "לא".
היא ממשיכה במטלה, גבה אלי. ואז שוב שואלת. "אתה נשוי?"
אני עונה "לא".
מתמהמת לרגע, וממשיכה. "יש לך חברה?"
שוב עונה "לא".
ואז היא קוראת בהפתעה "מה באמת? אבל אתה כזה חמוד!"
עכשיו, אני יודע לזהות כשלמישהי יש ענין בי והיא מנסה להתחיל איתי. אבל אני לא טיפש ולא נולדתי אתמול. הדבר הכי מטומטם שגבר יכול לעשות כשאישה שאומרת לו "אתה מעניין אותי. יש ביננו המון דברים משותפים. בטוח נהיה מאושרים יחד" - זה לענות לה "אני מעוניין להכיר גם". אוטומטית היא מאבדת ענין. אתן יודעות איך זה נשים. צריכות שהגבר יעשה הצגה קטנה של "לא כל כך מהר גברתי". זה סבבה למי שיודע לשקר בנוגע לרגשות שלו. אני גרוע בזה. שקלתי את האופציות שיש לי, ולבסוף בחרתי להגיב באדישות. כאילו לא הבחנתי בניסיון שלה. הערתי לה להתרכז במטלה ולהמשיך. ממילא לא יכול לדעת אם ילדה בכיתה ב' באמת פנויה לקשר רציני. אולי סתם רוצה לשחק ברגשות שלי.
