סיפורים

מעשה בקצין סורר, זוג אזיקים ושינוי פתאומי בתכניות.

לקחתי את שוט הרכיבה, והתחלתי להצליף בשניהם, כאשר אני מתמקד בחלקים הקשורים, הזין והשדיים. העברתי יד בין ירכיה והרגשתי מרחוק את החום שעולה משם, הרגשתי את הרטיבות יורדת ונוזלת לאורך ירכיה. הרגשת סיפוק מילאה את גופי,היא רטובה וחרמנית, והוא עם זין עומד,שניהם מתים להשתחרר ולגמור.

היא ביקשה את אלוהים ולבסוף הרגישה מאוד קרובה אליו. בכאביה היתה נתונה לשליטתי המוחלטת למרות שהממוקצעות בגופה היתה קשה ומיגעת עד מאוד.

קמתי על רגלי, לא ביקשתי אפילו רשות. וקרבתי אליו. הוא עדיין שתק. שמתי את זרועותי סביב כתפיו טמנתי ראשי בחזהו וחיבקתי אותו. חיבוק אמיתי. אחרי היסוס קל הוא חיבק אותי בחזרה ופתאום למספר רגעים היינו לגבר ואישה מחובקים.

"מנהטן, מסיבה מטורפת, הכרתי אותו את הכוסון ופסענו לדירתו, אני כנראה ישראלית נאיבית והוא, הוא עוד צפונבון שחי בעיר החטאים ומחפש טרף קל."
את הסיפור שמעתי מקלייר, האקסית המיתולוגית שלי איתה אני מקפיד לשמור על קשרי ידידות, תקראו ותהנו, אני מאוד נהנתי לשמוע.

הכרתי אותה פה ביום חורפי ומהחלפת מסרים מרתקת וסוחפת עברנו לטלפון. טירוף החושים התחיל כבר במבט הראשון והתעצם שראיתי את ארסנל האביזרים שהיה ברשותה. דאגתי להשתמש בכולם ושוב, לא היתי אגואיסט..

זה היה חורף אבל היה לה חם אחרי שהיא השכילה לציית לי כראוי לשפחה בעלת מודעות עצמית גבוהה ובטחון עצמי מופרז. הכרתי אותה בנמל ת"א באיזו מסיבת חתונה של חבר ביום אביבי ובתולי להחריד והיא - היא היתה כ"כ בטוחה שהיא מלכת העולם והסתבר שממש לא ...

מסדר בין מבטיי את פרטי הבעותיך / ועיניי מסיידות בלבן את לחייך / עיניך טובעות בשלולית ההתרגשות / הופכות כל רסיס לגל של נחישות / לנתץ גבולות, לבקוע אל התעוררות / להתעטף בקצף הרך של ההתמסרות.

אתה יושב על הכיסא, פרקי ידיך אזוקות למשענות. עוטף את פניך בסרט דבק שחור. גופך מתחיל לרעוד - לרחש.
מחטט במזוודת הציוד שלך ושולח מבט אל עיניך המכוסות, המתרוצצות בעלטה. תזוזות בלתי נשלטות מניעות את הכסא בקצב התרגשותך.

אני אוחז בשוט. / מחמם בכף ידי את החוטים המצליפים, / שברגע של שכרון שליטה / יבעירו בעוצמה מענגת, / או בעינוג עצום / את ישבנך הרכון לצרכיי

אורז את השגרה, מקפל ומניח אותה בתאים האחרים, האחוריים של המוח. פותח את תא האני האמיתי שלי ומשחרר מתוכו את כמוסת הקשיחות והסדיזם. מכניס לתיק כמה אביזרים של כאב, שולח מבט אחרון אל עיניי היורקות זימה, נועל את הרוך מעבר לדלת ויוצא אל המטרה.

עבד פונה אל אדון ומאד רוצה להיפגש איתו,
עמוס חששות ופחדים מפני הבלתי נודע...

אשה מכובדת מסומנת על ידי אדונה

אבל כשהתקשר אליה באותו ערב והודיע לה שמחר הם יפגשו לסשן ראשון - ביחד עם הציפיה לאחר זמן כה רב הלך והתפתח בה חשש. במשך כל יום המחרת, היום המיוחל, הלך והתפתח בה פחד, מספר פעמים היא התחילה לחייג אליו לבטל את הכל אבל חזרה בה, והפחד חילחל, היא פחדה, לא ידעה מה יהיה, פחדה פתאום ממנו. פחדה יותר מלאכזב אותו.

אין הרגשה יותר עילאית מזו שאת אתו ויודעת שאת לו הראשונה. הראשונה מזה כמעט עשור.
עשור שהזין שלו לא בילה בתוככי אישה. עשור שלשונו לא נדחקה לקודש הקודשים.
למעבר הצר והלח, הספוג מיצי תשוקה.

אתה מכיר את הימים הללו בהם אני זקוקה לך יותר מתמיד?

ערב שכולו געגוע.

אשה נשואה לסאב יוצאת לדייט עם בחור דומיננטי

קשרתי אותה והתיישבתי עליה, נשכתי את צווארה בחוזקה. לקחתי את חוסם הפה ושמתי אותו עליה. העברתי את ידי על שדייה ושרטתי את כתפיה בציפורני הארוכות. נשקתי לפטמותיה הורדרדות בעודי מצליפה לירכה עם השוט. נעצתי את ציפורני חזק כל יכולתי וראיתי את הדם זורם לאיטו... ליקקתי אותו בחדווה.

הוא חדר בהתחלה בקלות ואז היא התחילה לשחק איתו פנימה טיפה והחוצה. הוא היה גדול ועבה, כאב נורא, גנחתי והייתי באקסטזה, היא התחילה להכניס אותו פנימה. ההרגשה של עובי כזה בתחת ועוד שגברתי דופקת אותי. היא הכניסה אותו עד הסוף ואז היא התחילה לזיין אותי מוציאה טיפה ומכניסה עמוק וחזק פנימה תופסת לי את המותנים "כן זונה קבלי את הכל תגנחי. קדימה!!!"

כואב. כל כך כואב. "כואב לי,אדוני.אפשר להפסיק?" אני מתחננת. שירחם עליי. אחרי אתמול, לילה קודם. עדיין לא התאוששתי.
"תשתקי כלבה" קול שקט ויציב. בטוח. איך אתה עושה את זה? "את זוכרת,יש לך מילת ביטחון. כשתגידי אותה, אני אפסיק".

היא נולדה זונה וכנראה גם תמות כזאת..

ההצלפות שאצליף בך לא יהיו עונש. זהו הכבוד בשבילך שאני בכלל מסתכלת עליך, מורידה את עיניי נמוך כל כך. אליך. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. שריקה באוויר ומיד אחר כך קול מצליף, חד, קורע. עם כל הצלפה בגבך החשוף לפניי, ישבנך הבתולי מדי, יותר מדי.. עם כל הצלפה כוחי עולה על שלך, מחסל כל טיפת גאווה אם היתה לך לפני שבאת לפה, לפני שהייתי נוכחת לצידך.

אוננתי כמו משוגע תוך שהיא מצליפה לי על הישבן והשפרצתי לה על הרגל "יפה זונה עכשיו לקק מהר ועוף מפה". "כן גברתי", לקקתי והברקתי את כף רגלה והיא הייתה מרוצה - "מחר, זונה, נבדוק שוב איך מרחיבים יותר את החור שלך עכשיו לא רוצה לראות אותך."

"אם יש לך סבלנות למישהי חסרת ניסיון
וחסרת ידע מי היא ומה היא רוצה...
אני אבין אם לא תענה לי בכלל...
אבל... מאוד רוצה לנסות..."

לקחתי שוב את הנר האדום, שהספיק כבר לאגור כמות נכבדה של שעווה אדומה, ושפכתי את כל השעווה על ישבנה האדום והלוהט גם ככה.
השעווה נזלה בין ישבניה ולתוך החריץ שלה, מה שהביא אותה להשתולל בין רגליי.

"רעה אחת! נו כבר. ספרי! עוד מעט האדון חוזר. הוא צריך להיכנס כל רגע..."
"טוב, טוב קרציה.. (אנחה) מאיפה להתחיל? אה. כן. אילצתי אותו הפעם להתפשט בחוץ ולהחזיק את הבגדים מקופלים בקפידה על שתי ידיים פרושות קדימה. ייבשתי אותו חמש דקות ככה בחוץ."

מנסה להתרכז בנהיגה אך מול עיניי מראה אותה מיטת-שולחן רפואית, בדומה למיטת יולדת, הוא שוכב שם רגליו באוויר, פרקי ידיו צמודים לדפנות בפסי העור השחורים, כך גם קרסוליו. שוכב חסר יכולת תנועה, פתוח וחשוף כולו - רק עבורי.

הפריע לי שהשטיחים שכבו עם מכנסיים וסימנתי להם להתפשט.
ברלין, שהייתה עם הגב אליי ולא ראתה מה סימנתי להם, מחתה על היוזמה והחטיפה להם סטירות איומות על ההתפשטות העצמאית. אני שכבתי על הסלינג, מתפוצצת מצחוק, הסברתי לה שנדחפתי עם הסטיות שלי, הדלקנו סיגריות לשתינו וסידרנו את החדר מחדש.