סיפורים

צלצול בדלת. "הוא הקדים" – מחשבה ראשונה בראש. הוא נכנס – אני מחבקת אותו, עומדת על קצות האצבעות. מעבירה מבט לשעון – זו אני שאיחרתי. אני אוחזת בידו, מובילה אותו לחדר. הוא מתיישב על המיטה, סוקר את הבלגאן ומפטיר – "למה את לא מוכנה?"

מנהיגותו היתה בלתי מעורערת, המזון הטוב תמיד הוגש לפיו וחתול חצוף , שהיה מעז להתמרד סולק מדרכו באלימות.

החלון הפתוח מביא את קולות הסמטה. כלב מייבב מרחוק, אופנוע חולף. מקשיבה לקולות שבאים מפנים החדר, הזזת חפצים, פסיעות, קולה של החגורה שנחלצת מהמכנס, הנפתה באוויר. רואה בעיני רוחך את החיוך שעולה על פניה כשהיא מעבירה את החגורה על כף ידה, מלטפת רכות את המרקם הגס.

הוא פנה אלי בשעות הבוקר והשאיר לי הודעה בכלוב, "אני והנקבה שלי ממתינים לך. מבקשים לראות אותך, לסגוד לך, לענג אותך." וכך זה התחיל.

הרבה דרכים יש כדי להעניש סאבית סוררת. אחת מהן, כמובן, היא באמצעות גרימת כאב; אבל לפעמים יותר מעניין לעשות את זה דווקא דרך גרימת עונג עילאי.

מאה וחמישים נרות דולקים בצבעים שונים בלהבותיהם המרצדות העירו את ביתה וקיבלו את פניה בסובבה את המפתח בדלת.

היא חיכתה לו במכונית, לוחצת עליו להיפרד מידידיו, מכינה את שיחת התוכחה. חף ידע, שהוא יסבול. בחושך. הוא נהג הביתה , ננזף ללא הפסק ומתגונן ומתגונן. אולי להסיט את ההגה ולהיתקל ברעש ובעוצמה ברכב , המגיח ממול? לא, לא איש כמו חף יעשה את זה, הוא לא רוצה להרוג אחרים, אבל הוא גם לא רוצה להרוג את עצמו.

את מתנת יום ההולדת 25 של שלי היא לא תשכח. מאז הארוע הזה היה ברור שיש אי שם כאלה, שיהפכו כל דבר לליגיטימי רק משום שהדבר גורם לעונג. זה היה סוף אפריל והיה לה יום הולדת. הפעם החלטתי לפנק אותה במתנה מקורית.

ברגליה העייפות מיהרה אל חדר הבקרה בצעדים זריזים. אין מישהי אחרת, זו חייבת להיות היא. אדום זו היא. לחצה על כפתורי המכשירים, הפעילה את הצג וחיוך עצוב עלה על פניה. הנה היא ממשית. כן, היא אדום.

לפתע, עלה חיוך דק של שמחה על פניה, הנה היא בממלכתה, שליטת היקום הקטן שלה, וכל שעליה לעשות הוא לבחון את יציר כפיה ולתכנן יצירות חדשות בראשה.
הנה מופיע מפינתו משרתה הלבוש בכתונת לבנה וכולו מבט של עצה. "אם כן כליעזר מה נבנה היום?"

סיפור קצר, משלב מספר אירועים ופנטזיה אחת. תחליטו אתם מה זה מה.
ובכן, הכל התחיל בעוד ליל ט' באב. צירוף של נסיבות, כוונות והמון מזל..

זו היתה אחת החוויות הראשונות והחזקות שחוויתי. יש הקוראים לזה פנטזיה, אני קורא לזה מציאות. הצוהר נפתח והרסן שוחרר. המסע אל העומק החל פה!

להפיל את הממשלה הוא סיפור פוליטי/ארוטי. על שליטה. מי למעלה ומי למטה.
מי מחזיק בכוח, מי מחליט ומי קובע את כללי המשחק.
לאה, מזכירה מופנמת, מגלה פן חדש באישיותה ומנסה את כוחה מול אריה.
אריה- מתחזה לשר בממשלה- מוכן לסכן תכנית מושלמת להפלת הממשלה רק כדי להינות מהרגעים מדהימים עם "מזכירתו" האישית. תהנו!

"את חריפה, חכמה, מיוחדת, וסקסית, בדיוק מה שהיינו צריכים למשרד הזה, אם תעברי את תקופת ההתמחות הזו, את תהיי לעורכת הדין הטובה בארץ, עם המשכורת הכי גבוהה בשוק, ניסיון בלתי מעורער בפלילים ושם שלא ניתן להכפישו. ובתמורה כל מה שאנחנו דורשים זו התמסרות מוחלטת לרצונות שלנו".

פרק מתוך סיפור פנטזיה העוסק בזוגיות, מיניות, ומימוש בכלל, ובו הוא והיא מבלים יום שובב במיטה, תוך מימוש הקינק המשותף שלהם לדיגדוגים.

עידו סומם ע"י הדיווה של הסצנה באותו ערב.. לאחר שהתעורר מצא את עצמו בחדר חשוך לחלוטין כבול בידיים וברגליו לקיר בצורת X.
חסר אונים שכיסוי עיניים לראשו וסמרטוט בפיו, לא ידע את מצבו, לא ידע את מקומו, וכך יצאה לפועל הפנטזיה המרתקת של חייו ...

מעשה בקצין סורר, זוג אזיקים ושינוי פתאומי בתכניות.

לקחתי את שוט הרכיבה, והתחלתי להצליף בשניהם, כאשר אני מתמקד בחלקים הקשורים, הזין והשדיים. העברתי יד בין ירכיה והרגשתי מרחוק את החום שעולה משם, הרגשתי את הרטיבות יורדת ונוזלת לאורך ירכיה. הרגשת סיפוק מילאה את גופי,היא רטובה וחרמנית, והוא עם זין עומד,שניהם מתים להשתחרר ולגמור.

היא ביקשה את אלוהים ולבסוף הרגישה מאוד קרובה אליו. בכאביה היתה נתונה לשליטתי המוחלטת למרות שהממוקצעות בגופה היתה קשה ומיגעת עד מאוד.

קמתי על רגלי, לא ביקשתי אפילו רשות. וקרבתי אליו. הוא עדיין שתק. שמתי את זרועותי סביב כתפיו טמנתי ראשי בחזהו וחיבקתי אותו. חיבוק אמיתי. אחרי היסוס קל הוא חיבק אותי בחזרה ופתאום למספר רגעים היינו לגבר ואישה מחובקים.

הכרתי אותה פה ביום חורפי ומהחלפת מסרים מרתקת וסוחפת עברנו לטלפון. טירוף החושים התחיל כבר במבט הראשון והתעצם שראיתי את ארסנל האביזרים שהיה ברשותה. דאגתי להשתמש בכולם ושוב, לא היתי אגואיסט..

זה היה חורף אבל היה לה חם אחרי שהיא השכילה לציית לי כראוי לשפחה בעלת מודעות עצמית גבוהה ובטחון עצמי מופרז. הכרתי אותה בנמל ת"א באיזו מסיבת חתונה של חבר ביום אביבי ובתולי להחריד והיא - היא היתה כ"כ בטוחה שהיא מלכת העולם והסתבר שממש לא ...

אשה מכובדת מסומנת על ידי אדונה

אבל כשהתקשר אליה באותו ערב והודיע לה שמחר הם יפגשו לסשן ראשון - ביחד עם הציפיה לאחר זמן כה רב הלך והתפתח בה חשש. במשך כל יום המחרת, היום המיוחל, הלך והתפתח בה פחד, מספר פעמים היא התחילה לחייג אליו לבטל את הכל אבל חזרה בה, והפחד חילחל, היא פחדה, לא ידעה מה יהיה, פחדה פתאום ממנו. פחדה יותר מלאכזב אותו.

אתה מכיר את הימים הללו בהם אני זקוקה לך יותר מתמיד?

ערב שכולו געגוע.

אשה נשואה לסאב יוצאת לדייט עם בחור דומיננטי

קשרתי אותה והתיישבתי עליה, נשכתי את צווארה בחוזקה. לקחתי את חוסם הפה ושמתי אותו עליה. העברתי את ידי על שדייה ושרטתי את כתפיה בציפורני הארוכות. נשקתי לפטמותיה הורדרדות בעודי מצליפה לירכה עם השוט. נעצתי את ציפורני חזק כל יכולתי וראיתי את הדם זורם לאיטו... ליקקתי אותו בחדווה.

כואב. כל כך כואב. "כואב לי,אדוני.אפשר להפסיק?" אני מתחננת. שירחם עליי. אחרי אתמול, לילה קודם. עדיין לא התאוששתי.
"תשתקי כלבה" קול שקט ויציב. בטוח. איך אתה עושה את זה? "את זוכרת,יש לך מילת ביטחון. כשתגידי אותה, אני אפסיק".