סיפורים

עלילות הביזאר של האכזר מכפר אז"ר, עיניו המימיות, הצלפותיו העירקיות, והבולעת בעלת הלוע הבלוע והחושחשי...

אתה קשור למיטתי, עדיין לבוש במדיך. החולצה פתוחה, ואני יושבת עליך, חלב הנר שבידי מטפטף על חזך השחום. פניך מתעוותות קלות מכאב, אך לא יותר מזה. הרי לא גבר כמוך יודה שכואב לו בגוף...

סטודנט מבריק, ביישן ומזוכיסט נמשך אל סטודנטית תמירה ויפהפיה ומשתוקק להתמסר לה, אך חושש מפני הפנטזיה הבלתי שגרתית...

מבליל הקולות הריחות המראות הזכרונות שחוויתי
לעיתים המניפולציה מרטיבה יותר מסטירה

קונטרה וונדום נון פאסונדום - אל תשתין נגד הרוח (לטינית) היא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לאחר שנבגד ע"י נינו וליאון, דורי עושה כמה שינויים בחייו.

קונטרה וונדום נון פאסונדום - אל תשתין נגד הרוח (לטינית) הוא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. דווקא כשדורי מתחיל להעריך את החיים השלווים עם ליאון, נינו מגיח במפתיע לחייו...

שבעה ימים בחייה של שיפחה לאחר פרידה מהמאסטר...איך עושים קניות בסופר לאדם אחד, איך מרגיעים את האמא ההיסטרית, ומה עושים עם המתנות שהוא קנה ליום האהבה?

'קונטרה וונדום נון פאסונדום' – אל תשתין נגד הרוח (לאטינית) הוא המוטו של דורי, שאהובו נינו עזב את ישראל לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הוא מוצא נחמה בזרועותיו של ליאון, גבר מבוגר יותר, המתאהב בו...

אחרי שנואשתי מלפגוש סתם ככה, במקרה, את מי שיעשה לי את זה, פרסמתי מודעה בפורום המתאים בזו הלשון – "צעיר חצוף, דק גזרה ונאה, מחפש אבא דוב שיחנך אותו למצוות ולמעשים טובים."

אני פורם את השסע במכנסיו, אוחז באולר וחותך את תפר הגומי המונח על מותניו. עיניו נטרפות בבהלה מאחיזת האולר, אך הגירוי גובר והוא עוצר את כל יכולתו לנשום...

עכשיו אני שולח אותו להביא את השוטים. יש לנו שלושה – החתול החביב שלנו, המחבט מהעץ, והמעניש, הדבר הכי גועלי שקיים בשוק ושהוא קנה רק בשבילו, אני לא זכיתי להרגיש אותו עלי אף פעם.

הפלאפון צלצל חצי שעה לפני הזמן. הקול היה לא מוכר, מהוסס בשניה הראשונה, ואנילי, ההוראה לא.
"המשימה השתנתה להיום. אנחנו צריכים לנסוע לקנות נעליים."
נלחצתי.

שלי, מלכה בת 28, היא זו שעוררה בו לראשונה את הסקרנות כלפי עולם הבדס"מ. לאחר שהות של שנתיים באנגליה, שלי חוזרת לחופשת מולדת ומספרת לו על רצונה להתנסות כשיפחה...

החיוך הזומם עוד מרוח על פניי כשיד קרה פולשת לרווח שבין גבי לג'ינס שלי, מחליקה פעם אחת על העור ואז תופסת בפס של החוטיני ומושכת לאחור. ברור שזה אתה - אבל זה מבהיל. שניה של פחד ואני מחליטה ללכת עם זה.

לאחר חודש של היכרות, המאסטר מחליט שהגיע הזמן לשחק עם שיפחתו החדשה. היא אפילו לא יודעת לאן הוא מוביל אותה. סיפור לוהט על סשן בין אדון, שיפחה ועבד.

חלקו האחרון של הסיפור בהמשכים, ובו מתגלים כל הסודות של הדור הקודם ושל הדור הנכחי.

תתפשטי", אני אומר. את מצייתת.
תרכני מעל השולחן, ידיים לצדדים" אני ממשיך. את מבצעת.
אני קושר לך את הרגליים לרגלי השולחן, ואת הידיים לרגליים הנגדיות...

עמוס, צעיר מרקע דתי המתמודד עם סודות מן העבר ממשיך להדק את מערכת היחסים שלו עם דודי, ובמקביל מגלה דברים חדשים על תיאו. סיפור על התבגרות, שליטה ואהבת גברים.

צעיר מרקע דתי מתמודד עם סודות מן העבר וגם ההווה לא מפסיק להפתיע. חלקו הראשון של סיפור בהמשכים העוסק בהתבגרות, שליטה ואהבת גברים.

"תרדי." פקד ואני, נתמכת בו, הובלתי למדרגות ולשקט שלא הסגיר דבר.
"תחכי לי." אמר ונעלם, התרחק ממני למקום מרוחק ממנו עלו שברי קולו הלוחשים. "בואי." משך את ידי ואני פסעתי ברעד, מצפה.

כן אולי לא נעים תמיד להודות בזה, אבל לפעמים קשה לדעת בדיוק מי ה"שיפחה" ומי ה"אדון"...מבט הומוריסטי על שליטה מלמטה.

סיפור קצר ומצחיק על מה שקורה כאשר המחשב לא עובד והטכנאי שמגיע לתקן נכנס לחדר מלא ברמזים על בדס"מ...

אני רוצה שיהיה האדון שלי, באמת, אחד כזה ששולט בגופי ובנשמתי, עד כלות. אני רוצה והוא משתוקק אבל שנינו מבוהלים, חוששים, לא יודעים לאן תשוקתנו לוקחת הכל.

ביום הולדתו ה-25 נזרק עמוס ע"י חברתו, חוגג לבד ומגלה שהוא לא מסוגל להבדיל בין בחורים לבחורות. מכאן הכל רק יכול להשתפר.

חלפתי על פנייך ושלחתי לך מבט ביישני אך סקרן, וכך אספתי אני את מבטך.

הוא נכנס בדלת. השארתי אותה פתוחה וחיכיתי במרחק בטוח. לחוצה, עצבנית, מפוחדת, מוכנה לקרב. ראש מורכן מעט, חיוך עצבני.
סוגר אחריו את הדלת, מניח את התיק שלו על הכורסה הצהובה ומסתובב לנעול.

במטבח אני מלך. לא צריך בגדים של מלך. גם בלי בגדים בכלל, אני מלך. קשרי למותני סינר – עדיין מלך. תפסי לי את התחת, תרפי לרגע, ואז ספאנק אחד חזק וקפיצי. איך לא נשאר סימן? תחת של מלך.

אנחנו מין זוג כזה כבר שנתיים, זוג נורמאלי שנשאב לכל הסצינה של הסאדו, ועכשיו כבר איננו יכולים בלי זה. אתמול בלילה, כשהסכין החדה שקנה טיילה על פטמותיי השתוקקתי לעוד, רציתי לחוש את חוד הסכין דוקרת בגופי, רציתי את מלוא הכאב.

זוגתי התיישבה על השולחן והביטה בי בציפייה. התיישבתי לצדה, חיבקתי את כתפיה ונשקתי לה. בעיניה קראתי בבירור שאלה ששפתיה לא ביטאו במפורש: האם ננצל את הכיתה הריקה לשיעור פרטי?

כשהגעת, היה לי ברור שלא, זו לא תהיה עוד אחת מהפנטזיות האלו שניסיתי להגשים. ולא, זה לא יהיה עוד מבט כנוע שיחסם כבר בדלת הכניסה לעיניי. ולא, זו לא תהיה עוד הצלפת שוט מלווה בחיכוך ידיים. זה יהיה אחרת.