סיפורים

צהריים. העיר שלה הומה. הולכת קצת אחריו, מבט חולמני בעיניים, חושבת כמה האנשים האלה, הפרצופים הלא מוכרים האלה שמתבוננים בה עכשיו במבט אטום, לא יודעים כלום, פשוט כלום...

הצעתי לו להצטרף אליהם. זה ישב לי בראש חזק, להצטרף לזוג, שולט ונשלטת. פנטזיה שכזו. עברו כמה ימים עד שקיבלתי את ההודעה, איפה להיות ומה ללבוש, ובעיקר מה לא, וגם הוראה מפורשת לשים כיסוי עיניים לפני שאני נכנסת לביתם...

לא מזמן התחלתי לעבוד בחברת היי טק גדולה. העבודה די משעממת אבל כבר בימי הראשונים שמתי לב לאחת העובדות. קוראים לה מירב, והיא בעצם ראש צוות. היא לא יפהפיה אבל היא מרשימה ושופעת בטחון עצמי, ויצא לה שם של קוטלת גברים...

נפרדת מיאיר, הרופא היהיר, וחולמת למצוא לי מישהו שיאהב אותי בשביל מי שאני, שיעריץ ויפנק אותי, יסגוד ויציית לי. אבל איך מוצאים בחור כזה? לפעמים אני מקנאה בהדס, שותפה שלי, הלסבית, שחוגגת את המיניות שלה בגלוי, בעוד שאנחנו עדיין מסתתרים מאחורי ניקים, ומסתירים את השוטים בארון...

אני לוקחת את הנר שהכנתי מבעוד מועד ומתחילה לטפטף טיפות שעווה על עורפו, ממשיכה באיטיות לעבר הכתפיים, השכמות, עד שאני מגיעה למרכז הגב ושם כותבת בשעוות הנר את המילה "עבד"...

כל השאלות שצפות ועולות, כל התשובות שאינן מספקות, אבל זה לא משנה דבר. כעת את כאן ואיתי, מצפה שאקח, שאלמד...

פגישה מקרית ברחוב מובילה גבר ונילי לחלוטין וחסר ניסיון בחדירה למיטתו של שולט...

היא שכבה על המיטה, עירומה. ידיה ורגליה פרושות, כל קצה קשור בחבל אל רגל מיטה. עיניה מכוסות, פיה חסום בגאג, שיערה פזור על כיסוי המיטה האדמדם. איקס אנושי, רך, מפתה, נושם בקצב מהיר, מרוגש...

הרצון שלי לגעת בך, להרגיש אותך, לנשום אותך, גובר על כל תחושה אחרת שעוברת בי, אבל אני לא מעז, לא לפני שאקבל רשות ממך, לא לפני שתרשי לי...

אני יודע מהן הזכויות שלי, חשב לעצמו העצור, אני אשתוק ולא אוציא מלה, אחייך אליהם, אתן להם להזיע ואלך. מעבר לדלת שמע נקישות עקבים. חוקרת? חשב, הביאו לי חוקרת?! זה הולך להיות יותר קל ממה שחשבתי...

הוא נדרש, במידה וירצה להמשיך, להיכנס על ארבע לחדר האמצעי ולבחון את החדר כדי שיוכל לנווט בתוכו גם בלי לראות, ואז לשים את כיסוי העיניים ולומר - "אני לשירותך גבירתי"...

כוחן של נשים, גלוי וסמוי, מעסיק את התרבות האנושית ובכלל זה הספרות, השירה וחקר ההיסטוריה, מראשיתם ועד לימינו - מספר מלים לזכרה של ז'אן דארק, שמותה מצויין השבוע...

אני יודע שחוסר אונים שלי מרגש אותה. אבל זאת רק ההתחלה – זה שאני יודע איך להמיס אותה, לא אומר שאני לא צריך להתפתל בשביל זה. הרי כל המשחק הוא לנסות לעורר בה רגש, בלי לבחול באף דרך...

ישבנו אוחזים ידיים. בעצם לא היה מה לומר. כל כך הרבה שעות שיחה עברו. לילות של מילים, של שקט בין המשפטים, הכול כבר נאמר. הערב זה הזמן למבט, למגע, לחום...

הם נדרשו להגיע לפתח הדלת, לקשור את עיניהם ולהיכנס על ארבע, וכך עשו. שניהם ניצבו לפני, לא כל כך משכנעים, חשבתי לעצמי. "אקסטזה" כנראה הרגישה את זה, ומבט אחד שלה לעבר "עגיל בפטמה" הספיק...

היא נעצה בי מבט חודר, אך לא הייתה בו הזמנה, אלא איום. התכווצתי בתוכי. היא התקדמה אלי ודחקה אותי אחורה. נדמה כאילו הלכה וגדלה ואני הצטמקתי...

איך להדליק באשה את הצד הדומיננטי: המדריך המושלם לג'נטלמנים אמיתיים ולבעלים מאולפים...

דניאל, אנסטסיה והלנה מוזמנים למסיבה בביתו של מר ג'וזף, והלנה מבינה כי יהיה זה ערב החשיפה שלה לקהילת הבדס"מ, כאשר אנסטסיה והיא ישמשו כמשרתות כשרק תכשיטיהן לעורן..

עומדת רועדת, ידי מחבקות עצמי במעיל החמים, המרופט והישן שלי. מנסה לשאוב ממנו חום שיפסיק את הרעידות. הן לא נעלמות. הן מבפנים, כמו התקף קריז. העיניים קמות אל הבית העולה בלהבות מולי. האש מפתה, ממגנטת. חומה הרחוק מכה בפניי הכמהות לחום...

היא כבר הבינה אותי עד כדי כך, שמבט אחד היה כמשפט שלם. הסברתי לה ללא הרף שהיודעים אינם מדברים ושהמדברים אינם יודעים. חרישית חרישית נכנסנו שוב בין כותלי היקב. הפעם היינו שם לבד. מבט אחד, והיא יורדת על ארבע...

אני יוצאת אל הסופר עם רשימת קניות וארנק, עוברת, מרחפת בין המדפים. טוב שהוא הכין רשימה, אני כולי כל כך דרוכה, כל כך מצפה, כל כך מסוקרנת לדעת מה הכין, שבטוח הייתי שוכחת לפחות חצי מהדברים שעל הפתק הצהוב. על הפתק הזה רשומים כל המצרכים לארוחת בוקר של יום פינוק...

"אתה יודע שאנחנו מוזמנים הערב למסיבת-פורים," אמרה אירה. "אני רוצה שתמדוד את התחפושת שלך." על המיטה היו מונחים מדי-שוטר. תוך מספר דקות מצאתי את עצמי בתוכם. הרגשה מוזרה אחזה בי, כאילו למדים הייתה אישיות משל עצמם...

הוא נכנס הביתה. מהמבט שלו אני יודעת ואני משפילה מבט ויורדת על ארבע, מרגישה צורך עצום להיות נמוכה ממנו, נחותה ממנו. אני מנשקת את נעליו ומניחה את מצחי על חרטום הנעל שלו, מחכה להוראות נוספות...

מאמר החוקר את המשמעות של דומיננטיות, ומספק מגוון עצות וטיפים למלכות חדשות בסצינה. מהי שליטה, מהי חשיבות ההסכמה, והאם יש מקום להדדיות במערכות יחסים של בדס"מ...

אם הייתי מצליחה להאמין, כמו אלה שמאמינים בקלות באלוהים, בשכינה, ביוגה, בשקט של הודו, תאילנד, בשקט של אחרי סיגריה מגולגלת היטב, אולי הייתי מצליחה להאמין שרק יד הגורל היא זו שכיוונה אותי אל הגשמת הפנטזיה הטובה ביותר, המפחידה ביותר שלי...

היה זה אחד מאותם ימי חסד אחרונים של החופש הגדול. למרות האוויר הקר, שמש שקרנית עמדה בשמים, מאירה ללא רחמים, מצליפה בואנילים ובקרמבוים ביחד, ללא הבדל סקס, הנאה ועם מי...

אהבתי אותה מאד, והיא לא אהבה אותי, טוב אולי אהבה מעט, אבל לעולם משום מה זה לא מספיק, תמיד בוחנים בודקים, עם השאלות המעצבנות שנשלחות בחיוך מתנצל, "אתה עוד אוהב אותי?"...

אם באותו לילה חשוך וקר מישהו היה מתגנב לבית הלבנים העתיק בקצה הרחוב ומביט מבעד לחלון, הוא היה רואה גבר באמצע שנות השלושים לחייו לבוש חלוק גס, יושב בתוך כורסת עור גדולה מול האח הבוער ולצידו, על שטיח הדוב, צעירה עירומה לחלוטין פרט לקולר עור דק סביב צווארה...

שעת-ערב. אני שוכב במיטה, מנסה להחזיר לעצמי את כוחותיי, לאחר יום עבודה מתיש. פתאום הטלפון מצלצל - ג'ב על הקו. היא נמצאת ליד ביתי, מבקשת שאבוא מהר. כמובן שבאתי מהר. באתי בריצה. הייתם צריכים לראות, אותה, להכיר אותה בשביל להבין למה...

אני מגיע עייף מעבודה, פותח את הדלת. היא תמיד שם, ממתינה. מחייכת אלי, כורעת על ברכיה, חולצת את נעליי. אני יושב בכורסא שלי והיא מגישה לי את הקפה בדיוק כפי שאני אוהב. אני מפעיל את הטלוויזיה, מביט בתוכנית החביבה עלי. את השלט אני מניח על גופה, יודע שלא ייפול. היא יציבה, מאומנת...