סיפורים

הסד ננעל בנקישה על הראש ופרקי הידיים. הריגוש מטפס מהקרסוליים המופרדות אל הברכיים. מוכנה הלאה, להמשך שלך. הנה עוד רגע רצועות השוט יזמזמו על עורי, מחממות, מכינות את התחת לעוצמה, לחגורה. הקיין נוחת בעוצמה ואני מתפצלת לי בבטחה לעצמי ולאנוכי, בעד ונגד מה שאתה עושה בי...

פגישה ראשונה במתכונת הידועה בבית מלון. אני מחכה, עירום כמובן, על פי הוראתה. היא לא ביקשה ממני להיות על ארבע. בכלל, אינה מרבה בדיבורים. היא נכנסת פנימה. אישה לא צעירה, וגם לא יפה. אני שואל את עצמי, מה לי ולה? חושב על דרך אלגנטית להיעלם, כשלפתע היא נוגעת בי...

"על ברכייך, שפחה," הוא אמר אחרי שתמו הדיבורים, הקפה והסיגריה. התפשטתי לאיטי, מודעת מאוד לעיניו הסוקרות והבוחנות אותי. כרעתי על ברכיי בתנוחת ההמתנה הרגילה שלי, נזהרת מלהביט בו ישירות...

אי שם, במרתף אפלולי וקצת ישן, הוא רואה אותה שם. חדר המשחקים שלו. זירת השעשועים שלו. היא על הריצפה, רגליה מקופלות הצידה, נעלי העקב הגבוהות נוגעות לא נוגעות בריצפה. פיסת סאטן שחורה מכסה את עיניה. מרגישה כה חסרת אונים...

נגה הייתה אז צעירה יפה, שרצתה לעלות לארץ מבריטניה. אריק היה חייל, ששמח על ההזדמנות לצאת עם בחורה שכזו. "רציתי לדבר איתך על משהו," היא אמרה לו יום אחד, במפתיע. "טוב לי אתך, אבל משהו חסר"...

הכרנו בחטף, הייתי כבר להוטה לפגוש אותך. האם איך שדימיינתי אותך זה באמת אתה? ישבת רגוע, מדבר שוטף, יודע בדיוק מה רצונך. יושבת מולך, רועדת כולי. לא הקור שבחוץ הוא שמרעיד אותי, אלא הפחד ממה שיקרה...

ביום רביעי קיבלתי ממנה מכתב ובו ההוראות. "סאבית יקרה שלי," היא כתבה, "ביום ראשון מגיע הרגע הגדול - הסשן הראשון שלך. תתכונני היטב לקראתי. ואל תפחדי, יקרה שלי. אני אטפל בך ואדאג שתהיי מאושרת..."

אדוני, רציתי לספר לך על התקופה הקשה שאני נמצאת בה כעת. חלק ממני רוצה לפנות אליך ישירות ולא מעל דפים אלו, אך במצב שאני נמצאת בו היום, אני לא מסוגלת לספר לך פנים מול פנים, לכן בחרתי בדרך זו...

יושבים בנינוחות זו בחיק זה. שמלתי החדשה מופשלת, כתפיות שמוטות מטה, חזה חשוף. אתה עירום, אך בגרביים. ידי שלוחה אל פטמתך, מסובבת, עד שתזעק. סוויץ'-ביץ' מלמדת אותך לכאוב. שיעור ראשון...

ריח נרות הפצ'ולי הכבויים מתערבב בריח הסיגריות. הבזק של זיכרון מציף אותי. גבו וישבנו החלקים והשריריים ספגו מאות הצלפות מהשוט המלכותי שלי, שזנבותיו טבלו בשמן עיסוי, אדמומיים ומבריקים מהשמן. כורע על ברכיו, ראשו בין ידיו, בתנוחת תפילה...

לא ראיתי אותו כבר חודשיים, כל אחד מאיתנו היה עסוק בענייניו: הוא בעבודה, אני בלימודים. תירוצים תירוצים. יצאתי מהעבודה במוצאי שבת וקיפצתי למונית הראשונה שנקרתה בדרכי. לאחר כחצי שעה נסיעה הגעתי לעיר שבה הוא גר. ולא, הוא לא ידע שאני באה...

היום הוא מביא לה מתנה. מסובב את המפתח בזהירות, נכנס בצעדים רחבים ושקטים. הוא מצליח להתקרב כמעט עד מרחק נגיעה לפני שהיא מבחינה שהוא שם, מסתובבת ומזנקת עליו בחיבוק. רק לרגע; מייד יורדת על ברכיה ומתרפקת על רגלו דקה ארוכה...

"אני רוצה להרגיש זיקוקים!" אמרה, משתוקקת. שכבתי לידה נבוך. אם אנסה לקשור אותה היא תזדעק ותברח, מכתימה אותי לעד בקלון של סוטה. ואם אבקש אותה לקשור אותי - היא תיגעל ממני ותרחם עלי. אני ארגיש כמו נער שנתפס מאונן ע"י אמו. מה הסיכוי שגם היא נמשכת לאותן פנטזיות? איך אוכל לדעת?

אמרת דברים שלא חשבת שתגידי לאיש, אמרת דברים שלא אמרת לעצמך עד כה, וזה יצא, קולח ושוטף, ללא היסוס כלל. זה עמד שם זמן רב, חיכה לצאת. כשניסיתי לאחוז בידך, לחבק, נסוגת לאחור. הבנתי, לא ניסיתי יותר, רק הקשבתי...

היא יושבת מול מסך המחשב וכותבת עוד סיפור אירוטי, מסיימת שיחה עם "ההוא" באיי סי קיו. שוב כמהה למגעו, מתוסכלת בגללו, קצת כועסת. היא עוצמת את עיניה, מקשיבה למוסיקה שמתנגנת באוזניות, והמוזיקה ותאוות הבשרים הפרטית שלה מתחילות להתערבב...

בשעות שלאחר חצות, בשעות שהכי אהבנו, עם אור הנר המטפטף על גופך, והאנקות שאת משמיעה עם נגיעת השעווה החמה, גופך נע מצד לצד, מצפה לנגיעת החום הבאה ולא יודע היכן היא תפגע. מצפה, מוכנה בגו מתוח, מוכנה תמיד לאדונך...

היא אהבה את הרגעים האלו שבהם היא מחכה לו כפי שהורה לה באותו יום. כל פעם משהו קצת אחר, קצת משפיל, קצת יוצר ציפייה. הוא נכנס בחליפה שהוא לובש לעבודה, מכובד ומעונב, כאילו כל מה שקורה בבית זה רק פנטזיה לא מוגשמת...

פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר שהואפל באמצעות וילונות בד כבדים מעשה ידיך המוכשרות. מצאתי אותך בדיוק כמו שציפיתי: כורע על ארבע, לאור נרות, כשלצווארך קולר שחור בעל ניטים מחודדים ולחלצייך תחתוני חוטיני אדומים...

הבטתי בה במועדון, למעלה בחדר בו נערך סשן. בחור הצליף בבחורה לבושה במכנסי ג'ינס, אבל התמונה המעניינת הייתה היא, שהביטה, עומדת מאחוריהם באפלולית...

תום הלך ברחוב הליכה של סתם כשפתאום ראה אותה מולו. במבט לאחור הבין שלא היה בה שום פרט מדהים, אבל עובדה היא שלא יכל להסיר את עיניו ממנה. לכששמה לב שהוא בוהה בה סימנה לו לבוא אחריה. הוא לא יכל להתנגד גם לו רצה בכך...

כמה חיכתה ליום הזה. יום חופש שלם רק איתו. מאז נפגשו לאחרונה, ערגה לו בכל שנייה של היום. אמר שיפגשו בדירה בתל אביב. דירה ריקה שעמדה להשכרה. וחיכתה כל כך. ערב לפני, התחיל הכל להתערבל...

יש משהו בסשנים בבית שמשאיר אותי באיזושהי שפיות בעייתית. אני לא מצליחה להתמסר לשפחה שבי או אפילו לסאב ספייס. אבל בפעם הזאת הרגשתי כל כך מסורה לתפקיד וכל כך עמוק בספייס, שאפילו לא הצלחתי להגיע להבחנות הללו...

ישבתי על הרצפה למרגלותיה. היא ישבה על המיטה רגליה בחיקי, מביטה בי מלמעלה. ליטפתי במבטי את עיניה האוהבות, והרגשתי שזכות היא לי להעריץ כך את פניה היפות, ללא הגבלה, ללא מורא...

הם עוקפים אותי בדהרה. אני מביט בחבורה שיושבת באוטו המצועצע ותוהה איזו מוטציה יצרה את היצור הקרוי "ערס אשכנזי": צפונבונים עם כובעי מצחיה הפוכים שמכסים את השיער המחומצן, זיפי זקן, סיגריה בזווית הפה ובגדים ממותגים...

צהריים. העיר שלה הומה. הולכת קצת אחריו, מבט חולמני בעיניים, חושבת כמה האנשים האלה, הפרצופים הלא מוכרים האלה שמתבוננים בה עכשיו במבט אטום, לא יודעים כלום, פשוט כלום...

הצעתי לו להצטרף אליהם. זה ישב לי בראש חזק, להצטרף לזוג, שולט ונשלטת. פנטזיה שכזו. עברו כמה ימים עד שקיבלתי את ההודעה, איפה להיות ומה ללבוש, ובעיקר מה לא, וגם הוראה מפורשת לשים כיסוי עיניים לפני שאני נכנסת לביתם...

לא מזמן התחלתי לעבוד בחברת היי טק גדולה. העבודה די משעממת אבל כבר בימי הראשונים שמתי לב לאחת העובדות. קוראים לה מירב, והיא בעצם ראש צוות. היא לא יפהפיה אבל היא מרשימה ושופעת בטחון עצמי, ויצא לה שם של קוטלת גברים...

נפרדת מיאיר, הרופא היהיר, וחולמת למצוא לי מישהו שיאהב אותי בשביל מי שאני, שיעריץ ויפנק אותי, יסגוד ויציית לי. אבל איך מוצאים בחור כזה? לפעמים אני מקנאה בהדס, שותפה שלי, הלסבית, שחוגגת את המיניות שלה בגלוי, בעוד שאנחנו עדיין מסתתרים מאחורי ניקים, ומסתירים את השוטים בארון...

כל השאלות שצפות ועולות, כל התשובות שאינן מספקות, אבל זה לא משנה דבר. כעת את כאן ואיתי, מצפה שאקח, שאלמד...

היא שכבה על המיטה, עירומה. ידיה ורגליה פרושות, כל קצה קשור בחבל אל רגל מיטה. עיניה מכוסות, פיה חסום בגאג, שיערה פזור על כיסוי המיטה האדמדם. איקס אנושי, רך, מפתה, נושם בקצב מהיר, מרוגש...