אדונים - בשפחות
מחשבות של בת 18 / זיפים(שולט)
אני שונאת את ההנאה שאני מוצאת בהשפלה של להיות כלבתו של גבר שמנמן ומבוגר, את זה שהוא צריך לעשות כל כך מעט כדי לגרום לי לסיפוק
נכון. ברור שנכון. / הכול במידה
בבת אחת אני נזרקת למקום אחר, והמעבר הפתאומי הזה ממש מסחרר אותי, גורם לי להרגיש שהחדר כולו מסתובב סביבי. איך הוא אומר לי את זה? איך הוא יכול?
איחור אופנתי / One piece of pie
הוא כנראה הרגיש שאני מתכוונת להגיב "בלי וויכוחים." ירדתי על הברכיים והרגשתי את טעם ההשפלה. שמעתי צליל מהיר, "תספרי." החגורה שלו פגעה לי בבת אחת בגב. כאב מפלח תקף אותי. "מה לעזאזל אתה עושה?" עוד מכה. "אמרתי לך לספור זונה." ניסיתי להגיב אבל מכה שלישית רביעית וחמישית שתקו אותי. "קדימה." הוא זרז אותי. התחלתי לספור...
התזמון הנכון / Gerald(מתחלף)
אני נשאר קשוב לנשימות שלה. יש שם רגע שאסור לי לפספס. הרגע שהיא מוותרת. הרגע שמתחיל כשהיא מבינה שאני לא שום דבר ממה שהיא רצתה ולפני שהיא מחליטה להפסיק. הרגע של שיא האכזבה. התזמון פה הוא קריטי
דקריפיליה ומיינד פאק של קיץ חם / Ana Goge
הוא לוחש לאוזני: "תראי את הזין שלי - כמה הוא קשה עכשיו ממך. את כל כך יפה כשאת בוכה. את רוצה להרגיש? בואי, תרגישי"
האלו עם הוועדות אתיקה שלהם / Grey / Green
"אה", אני אומר. "אה, תודה". אני מאוד סקרן לדעת מה עומד לקרות. מתחת לחולצה שלה, הפטמות שלה התקשו ויצרו שתי גומות על האריג. הרבה יותר קיצוני מהפעם ההיא, שהשלט של המזגן התקלקל והמזגן היה תקוע על טמפרטורה נמוכה מדי. מה אני אמור לעשות? מה הולך לקרות? סקס על ספת הפסיכולוג? זאת אולי הפנטזיה הכי גדולה שלי.
יום הולדת / הכול במידה
מכורה נפשית למבטים האלה: מבטים עירומים, בלתי מתפשרים, קשים, מבטים שאומרים רק דבר אחד: "אני יודע מה את, ואת יודעת שאני יודע"
מקלט / Blue Leaf
אף אדם לא נולד עם הידיעה שהוא אוהב אלימות. את התחושה של היד שפוגעת בישבן, התחושה החמימה שמתפשטת שניה אחר כך. או חגורה, או שוט. אפילו סרגל פשוט, האלה שהיינו משתמשים בהם בשיעורי חשבון.