בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכות - בשפחות

בית המשחט / ניקול בעקבגבוה​(שולטת)

"האם אתה מודה באשמה?" פנתה השוחטת ניקול אל א' שישב אזוק על ספסל הנאשמים.
"לא, כבוד השוחטת", פרץ בבכי. "מדובר בעלילה של משטרת הצניעות", הוסיף והתייפח.
"וכי למה שמשטרת הצניעות תעליל עלילות שכאלה?" שאלה השוחטת בפנים חתומות.

מלכה שחורה / מורגן​(שולטת)

הוא מזג לעצמו כוס ברנדי והתיישב על הספה המרופדת קטיפה. החדר כולו היה עשיר בפרטים והאח המבוערת הוסיפה הילה לדמותה הגבוהה. הוא הניח שהיא נועלת נעלי עקב חדות וארוכות בנוסף לגובהה. השמלה השחורה רשרשה כשהיא הסתובבה אליו. הוא אהב שהיא מפתיעה אותו כך כשחזר תמיד מבית הלורדים שאליו השתייך.

אבדן חושים / Queencie​(שולטת)

הסטירה שנחתה על לחיו יצרה צליל עמום שאותו שמע מתוך חלל הפה שלו, תחושה שלא דמתה לשום סטירה שקיבל בעבר, ושעוררה בו את ההבנה לגבי מידת חוסר האונים שהוא נתון בו. החשכה והדממה שהשתררו סביבו גרמו לו לאבד באחת את תחושת ההתמצאות במרחב ובזמן. אפילו את נשימותיו הוא לא היה בטוח אם הוא מצליח לשמוע או שתנועת שרירי החזה שלו גורמת לו לדמיין אותן.

קידושין / tango

את מביטה בי לראשונה. דממה - איני יכול לראותך. אני רק יודע שאת קרובה, מקבלת החלטה. זו עומדת להיות הפעם הראשונה בה אהיה נתון לחסדך. את יכולה ללכת ממני בשתיקה אם לא תמצאי אותי מושך, מותירה אותי לבד בידיעה שהייתי אמיץ דיי להתחייב לאושרך גם אם הזמן היה קצר עד מאוד. דרך אושרך נובע אושרי. אבל את אינך עוזבת. את נשארת קרוב. חושבת. אני שותק עד שאת מחליטה לדבר אלי. קולך מפתיע ברכותו. את אומרת לי שתי מילים בלבד: "קדש אותי". איני עונה לך. העיניים שלי עדיין קשורות. עוד לא נגענו.

זה היה סיפור של חורף / מלנה

"למה אתה עושה את זה. למה נשארת פה כל הלילה?"
"כי אני אוהב אותך", הוא עונה לי. הפעם הוא לא מחייך.
"אוהב אותי? אוהב אותי?! אתה מכיר אותי בקושי שבוע. מה אוהב אותי מה?!"
"זה ממש לא משנה", הוא מרכין את ראשו.

הנה זה מתחיל / sorerett​(שולטת)

אישה המחוברת לצד הסאבי שלה ואישה המחוברת לצד הגברי שלה עושות את המעבר מקשר לסבי-ונילי לקשר של שליטה. יחד הן מותחות את גבולות המגדר כמו גם את גבולות הציות.

סאב ספייס / שבוי​(נשלט)

פעם ראשונה שהייתי שם באמת. פעם ראשונה שאיבדתי את עצמי לדעת. פעם ראשונה שאני באמת ובתמים מתרגש מהלילה, שאחריו מגיע הבוקר, ואולי אראה אותך שוב, ואולי שוב אגיע לאורגזמת הבלבול של הכאב המהול באושר.

חולות נודדים / מלנה

אני מתירה לו לשחרר מעלי את הסנדלים השחורים. שלוש רצועות עור דקות מפרידות בין כף רגלי לאצבעות ידיו החוששות. הוא נועץ בה עיניים שואלות. מותר? אסור? אני אוהבת לראות את המשרת שלי מבולבל. כמעט נבוך. שאריות של חול ים מעטרות את כפותיי. תנקה משרת, תנקה.

תמיד יש פעם ראשונה / מלנה

בלי מילים אני מסמנת לו להתרומם מישיבתו. כמו מעצמו הוא מבין, פושט חולצה, מכנסיים, גרב ועוד אחד. בתחתונים לבנים הוא נראה קצת כמו ילד קטן שהלך לאיבוד בעולם של גדולים. עכשיו גם התחתונים הוסרו. הוא מרים שתי אצבעות לנחם את שפתו הפצועה. ביד זריזה אני מונעת ממנו כל נחמה. אני נושמת לעברו נשימות כבדות, עמוקות, והוא נושם אלי חזרה כחיה שניצודה, יודעת שאלה רגעיה האחרונים. תיכף גם נשימותיו יהיו שלי.

הכרות / LadySissy​(נשלט)

"יש שתי אפשרויות להמשך הערב", היא אמרה במפתיע. "אנחנו יכולים לעשות סשן ידידותי, או סשן קשה. מה אתה מעדיף?" אני חושב שסשנים, בדיוק כמו סקס, מאוד משתפרים עם ההכרות, וסשן פרוע דורש הכרות בשביל ליהנות ממנו באמת. "אני מעדיף שננסה את הידידותי", עניתי. "גש לחדר השינה ותמתין לי שם עירום", אמרה. יש משהו חזק מאוד בלהיות עירום מול אישה חזקה ולבושה.